גלעד הוא אח בבית חולים ונמצא בלחימה בעזה. הוא גדל במשפחה שהייתה רחוקה מאד מכל דבר שקשור ליהדות, לא כשרות לא שבת ולא חגים. הוא לא זכה בגיל 13 לחגוג בר מצווה והנחת תפילין.

עוד לפני שפרצה המלחמה הוא החל להתעניין ביהדות, אבל בעקבות המלחמה התעוררה בו תשוקה של ממש להניח תפילין. הוא ביקש את עזרתו של הרב הצבאי בגדוד שבו הוא משרת, והרב פנה אלי וקיבל ממני זוג תפילין מהודר.

גלעד מאד הודה לנו ואמר שהוא "מתרגש ברמות שקשה לתאר לקבל את התפילין" כיון שמעולם לא היו לו תפילין, והוא יניח אותם לראשונה על אדמת עזה, ובמיוחד חשוב לו שהילד שלו, בן עשרה חודשים, יגדל בבית שבו הוא יראה את אבא שלו מניח תפילין. "הבן שלי יזכה בבר מצוה שלו להניח תפילין, מה שאני לא זכיתי…".